- מֵרוֹם
- מֵרוֹםpr. n. m. Merom. Y.Taan.IV, 68b top; Y.Meg.IV, 75a bot. (א)לעזר בר מ׳; Treat. Sofrim XXI, 7 ברבי מקום (corr. acc.). Gen. R. s. 66 בן מֵרוֹן; Cant. R. to VII, 1 ב״ר מרון; Ruth R. to II, 5 מרים; Yalk. ib. 601 מריון (corr. acc.).
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
